#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קא. האם פוסקין על הפירות 1) על שער של עיר גדולה ומדוע 2) על שער של עיירות ומדוע 3) בעיירות הסמוכות לכרך בשער של הכרך? 	"1) פוסקין שיכול הלוקח לומר אם היו מעותי בידי הייתי יכול לקנות בזול כשער של עכשיו וחשבינן כאילו המוכר קנה אותם ללוקח ונתייקרה גביה, ואע""ג דלא משך כיון דהוי דרך מקח וממכר לא גזרו בהו רבנן.2) לשו""ע אין פוסקין כיון שאינו קבוע והמוכר מוזיל גביה בשביל הקדמת המעות ומקבל עליו שאם יתייקר יתן לו בזול כמו שהן עכשיו. והרמ""א כתב שי""א שפוסקין על שער של עיירות וכיון שדרך מקח וממכר אינו אלא מדרבנן יש להקל באיסור דרבנן.3) אם מסתפקות מהכרך פוסקין אבל אם אינם מסתפקות ממנו אין פוסקים אלא על שער שמסתפקות ממנו."	"יו""ד סי' קעה סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קב. 1) היו החדשות במדינה בד' סאין בסלע וישנות ג' סאין בסלע. האם פוסקים על החדשות בד' או על הישנות בג' 2) היו חטים של לקוטות ד' סאין בסלע ושל בעה""ב בג'. האם פוסקים עם הלקוטות בד' או עם בעה""ב בג' ומדוע? "	"1) אין פוסקים על החדשות בד'. והטעם: לרש""י ולטור מכיון שעד שיביא לו את הפירות זה יהיה ישן ויהיה שווה ג' ואסור. לרמב""ם מכיון שיש שער לחדש ושער לישן לכן נחשב שלא יצא השער כלל ואי אפשר לפסוק. והנ""מ בין שני הטעמים מה הדין בישנות בג' שלרש""י מותר ולרמב""ם אסור. והשו""ע פסק כרמב""ם לחומרא.2) פוסקים עם כל א' לפי השער שלו. שתבואת הלקוט היא תבואה מעורבת שיפון עם חטים והיא כמו מין אחר עם של בעה""ב וע""כ יש לכל א' שער קבוע לעולם."	"יו""ד סי' קעה סע' ב,ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קג. במה חמורה פסיקה על מחוסר מלאכה א' מאינו מחוסר מלאכה כלל? 	"כתב הש""ך שמחוסר תיקון קצת לא חשבינן ליה כמו בידו שיכול לפסוק שוה ה' בד' אבל חשבינן ליה כמו השער הזול שבשערים, אבל דבר שהוא בידו ואינו חסר שום תיקון יכול לפסוק אפי' שוה ה' בד'.ובביאור הגר""א כתב שהמחבר סתם כרש""י שגם במחוסר תיקון יכול לפסוק שוה ה' בד'."	"יו""ד סי' קעה סע' ד"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קד. הפוסק על הפירות ונתייקרו בשעת הפרעון האם יכול לשום הפירות שנפסק עליהם וליתן לו פירות אחרות או מעות? 	"כתב השו""ע שיכול ליתן לו פירות אחרות אבל מעות אינו יכול ליתן ויש מי שאומר שיכול ליתן מעות."	"יו""ד סי' קעה סע' ו"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קה. מדוע כשיצא השער מותר לפסוק על שער הגבוה 1) הרי הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד 2) והרי מחזי כריבית? 	"1) תירצו התוס' (סד,ב ד""ה אי) שבפסיקה על הפירות אין שייך לומר קרוב לשכר וכו' כיון דאי בעי מוכר אכיל להנהו פירות ויתן לו אחרים מה שא""כ בחבית שקנה ממנו חבית מסוימת וידועה.2) תירץ הפרישה דלא מחזי כריבית דהא אי הוי מעותיו בידו היה יכול ליקח תבואה בזול."	"יו""ד סי' קעה סע' ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קו. הוסיף במקח משום אגר נטר האם מקח קיים והאם מוציאים את הריבית מיד המוכר? 	אם נתקיים המקח באחת מדרכי ההקנאות המקח קיים בענין שלא יהא בו ריבית ואם נתן ריבית למוכר אין מוציאין אותה מידו. ואם לא נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי.	"יו""ד סי' קעה סע' ח"		
